חלומות נועדו להתגשם – מתאימה את החלומות שלי למציאות

אני זוכרת איך כבר בגיל 14 הייתי מרצה לאנשים שכסף אפשר להשיג בכל מקום ושהחלומות שלנו נועדו להתממש. מזל שבמהלך השנים למדתי שדברים קורים בזמן המדויק להם ושדברים מסתדרים לטובתי העליונה. החלום שליווה אותי מאז ועד היום הוא לחיות חיי נוודות. לעומת זאת המציאות הראתה לי שלפעמים חלומות נועדו להראות לנו את הדרך. לא בהכרח כל חלום נועד להתממש בזמן שחשבת שהוא יתממש בו. יכול להיות שהוא נוצר על מנת להעביר אותך בדרך מסוימת או על מנת שתמשיך לעצב אותו.

אבל אם הוא נועד לך ולא תוותר עליו, הוא לבסוף יתממש.

אני התאמתי את החלום שלי אין ספור פעמים. החלום נשאר אותו חלום אבל הדרך השגה ומימושו השתנתה לאורך השנים. כשאני מסתכלת על התמונה הגדולה אני יודעת שהכל קרה לטובה. לא הייתי רוצה לצאת למסע שהוא לא מדוייק עבורי. החלום שהתנפץ שוב ושוב עזר לי לצמוח, ללמוד ולדייק את עצמי.

אני לא אשקר בכל פעם שהוא התנפץ זה שבר אותי אבל אז ראיתי איך אני יכולה להתאים את עצמי ולגדול מבין השברים.

כשפתחתי את האתר תכננתי לטוס עם הכלבה שלי לדרום אמריקה ולקנות וואן. תכננתי את זה תקופה ארוכה ונאלצתי לחכות עד כמה חודשים לפני הקורונה. קרו דברים שהמשיכו לעקב אותי וכשכבר יכולתי לצאת היה לי עיכוב נוסף בפתיחת החיסכון והחלטתי להפסיק לחכות בארץ, טסתי בינתיים לחכות בהודו. כשהקורונה תפסה אותי בהודו לא פחדתי ממנה ולא האמנתי שתהיה לה השפעה כל-כך גדולה על חיינו. רציתי להמשיך לטייל וניסיתי לעשות הכל בשביל לא לעזוב את הודו למרות הקורונה. אין לי ספק שאם הייתי כבר מגיעה עם הכלבה שלי לדרום אמריקה ורוכשת וואן, הייתי נשארת שם.

כמו שלא הייתי אמורה להשאר בהודו בתקופה כזאת, אני מאמינה שגם לא הייתי אמורה להתקע בדרום אמריקה.

עכשיו, אחרי הטירוף של הקורונה שעדיין לא יתייצב לגמרי, הכלבה שלי כבר בת 9. לטעמי זה כבר מאוחר מידי על מנת לשנות את הדרך חיים שלנו בצורה כה משמעותית. החלטתי שאני מעדיפה להינות מהזמן איתה. עברנו ליחידה קטנה עם גינה ובינתיים אני אצא מידי פעם לטיולים קצרים. אנחנו נצא ביחד גם לטיולים בישראל ונפיק את המירב מהזמן שלנו.

בנוסף אני החלטתי לקחת את הזמן הזה ולפתח את עצמי כך שכשיגיע הרגע הנכון לצאת לנוודות כבר יהיה לי בסיס כלכלי אינטרנטי. דברים קורים מסיבה מסויימת ואני חושבת שזאת הסיבה. יש לי עכשיו את האופציה והזמן להשקיע  בעצמי ובעסק שלי. לקח לי זמן לעקל את זה שהחלום נדחה שוב. אבל אם זה אמור לקרות זה יקרה, אני לא דואגת.

כשהייתי בת 14 אנשים היו חוזרים ואומרים לי שכשאני אגדל אני אבין שזה חלום לא ראלי. 

למרות כל הקשיים שנתקלתי בהם ולמרות שהמסע עוד רחוק אני עדיין מאמינה בלב שלם שאני אגשים אותו. אני מסתכלת אחורה על אותה נערה שמטיחה בכולם את האמת שלה ומתמלאת גאווה. פעם חשבתי שאותה נערה הייתי כועסת עלי שלא התחלתי במסע אבל העובדה שהחלום עוד חי בתוכי ושאני לא מתכוונת לוותר עליו שינה את התחושה ואני בטוחה שהיא היית גאה בי.

הדרך שאנחנו עושים יותר חשובה מהיעד. בשביל זה הגענו לכאן, לכדור הארץ. תמיד יהיה לנו עוד חלומות שאנחנו רוצים להגשים. זה לצורך התפתחות וזה לגמרי חלק מהחוויה, אבל מה שחשוב זה הדרך לחלומות שלנו ולא החלומות עצמם. ברגע שהבנתי את זה והפסקתי להיאחז כל-כך חזק במה שאני רוצה, הצלחתי להתפתח בזכות זה במקום להיתקע במקום.

 אני מאמינה שעצם החיים האלה בכדור הארץ, בין אם אני חיה אותם עם תחנת בסיס או בדרכים, אני עדיין מנוודת. לפני שהגענו לכאן היינו ישות כלשהיא ואחרי שנעזוב את הכדור הארץ, נחזור להיות אותה יישות. כך שאיך שאני מסתכלת על זה עצם החיים שלי בגוף הזה הוא מסע נוודות משל עצמו.

אז האם עדיין יש לך חלומות שמחכים לך? כי זה אף פעם לא מאוחר מידי.