אום ביץ’ – חופשה בגן עדן

ממונאר המשכתי לאום ביץ. אום ביץ הוא חלק מרצועת חוף במדינת קרנאטקה. צורת החוף דומה לסימן האינדי OM והוא מוקף בגבעות ירוקות שניתן לטייל בהם. דרך הגבעות האלה ניתם להגיע לחופים מבודדים יותר או ‘לעץ הבודד’, נקודה במעלה הגבעה שבה כל רצועת החוף נפרשת לעיניך, שממנה גם זכיתי לראות דולפינים. המים נקיים וצורתו של החוף יוצרת מעין בריכת גלים שניתן לבלות בה שעות.

 

לקח לי יומיים להגיע ממונאר לאום ביץ.

למזלי בבלנגלור (תחנת המעבר) הנהג ריקשה שהסיע אותי לסליפר (אוטובוס לילה) היה אדיב ועזר לי למצוא את האוטובוס הנכון בכל הבלאגן שהיה באיזור. את הנסיעה הזאת חלקתי במיטה זוגית עם נערה הודית שלא הכרתי. כשהגעתי לגוקרנה עליתי על ריקשה לאום ביץ ואחרי רבע שעה נסיעה הנהג סטה מהדרך ובמקום להמשיך ישר עם השלט לאום ביץ, הוא פנה לתוך שביל כורכר ביער. האמת שחששתי אך ידעתי שאין לי מה לעשות חוץ מלקוות שהוא יודע את הדרך יותר טוב ממני, והוא אכן ידע. הוא הוריד אותי באיזור האכסניות במקום בתחילת החוף וחסך לי הליכה ארוכה. החוויה הכוללת היית מאוד מעצימה ושמחתי לדעת שאני בכל רגע נתון יכולה להסתדר לבדי.

כשהגעתי גיליתי שהאכסניות בחוף בתפוסה מלאה ולא מצאתי שום חדר פנוי.

למזלי במהלך החיפושים פגשתי חברים שנתנו לי להניח את הדברים שלי אצלם ולהחליף לבגדים נעימים יותר. לאחר שהתייאשתי מהחיפושים, חברה שלי עדכנה אותי שהיא עוזבת את אום ביץ באותו היום ושאני יכולה להכנס לחדר שלה במקומה. לראשונה בטיול סוף סוף היה לי חדר לבד. אני זוכרת את תחושת החופש שהרגשתי שאני לא חייבת לעדכן אף אחד על מיקומי או להתחשב במישהו אחר.

 

למחרת גיליתי שלמעשה את השירותים אני חולקת עם 2 עכבישים.

האמת חיינו ביחד בהרמוניה, הם השתלטו על הכיור אז השתמשתי בברז המקלחת בכל פעם שהייתי צריכה להשתמש במים וכך הם נשארו במקומם. מצבי היה יותר טוב מחברי שאת חדריהם חלקו עם קרפדות, עכברים, נחשים, לטאות וכדומה. למעשה ההמלצה לסגור את דלת השירותים על מנת למנוע את כניסת ריחות הביוב לחדר קיבלה עכשיו משמעות אחרת. מעבר לחיות שמוכרות למעלה שמבקרות מידי פעם בחדרים, קופים וסנאים היו מגיעים להתארח בחצר האחורית שלי.

כל יום בחוף היה קסום וכיפי.

רצועת החוף קטנה ומורכבת מכמה אכסניות שבקדמה שלהם יש מסעדה וצמוד אליה הרצועת חוף. לידם ישנו קיוסק קטן וזהו. בכל יום ביליתי שעות ארוכות בתוך המים בשחייה או בקפיצה מעל הגלים. יום אחד הגעתי לחוף והגלים היו חזקים מתמיד והמים היו עמוקים מבדרך כלל. הלכתי לקיוסק על מנת לרכוש מזרן ים אך לא נותר במלאי. המוכר אמר לי שאם אני רוצה לחכות הוא יכול לנסוע לעיר ולמלא את המלאי. שמחתי מאוד וחיכיתי שהוא יחזור. באותו היום מהרגע שהמזרן התנפח ועד החשכה ביליתי בתוך המים. חברים באו והלכו, אבל אני נשארתי, לרגעים לבדי, נהנת מהעננים ששטים בשמיים, רגועה, שלווה, שמחה בחלקה המתנפחת שלי במים.

יום אחר יום ישנה שקיעה מרהיבה ובזמן הזה שוררת אווירת גאגלין על חוף, כל אחד מתאמן על האביזר שהוא אוהב. מעבר ליופי של הצבעים כל החוף מתמלא בשמחה וכיף. בלילות היינו מגיעים לחוף על מנת לצפות בפלקטונים ירוקים שזוהרים בין הגלים ובשמיים מלאי הכוכבים שנגלו מחדש כשאורות המסעדה נכבו בשעה עשר בערב.לא פעם נאלצתי להחליף בגדים במהלך הלילה מכיוון שפתאום הגיע גל גבוה ששטף אותי אך המחזה היה מרהיב ושווה כל רגע.

באחד מן הימים בזמן ששהיתי בתוך המים ראיתי עיט שעף עם נחש בין הרגליים, רציתי לראות את המחזה מקרוב והתחלתי לשחות לכיוונו אך הוא החליט לעשות פרסה ולחזור לכיוון הג’ונגל שממנו הגיע. קיוויתי שהוא יחזור ולפתע לאחר עשר דקות הוא אכן חזר, עף ממש מעל הראש שלי ומספיק נמוך כדי שאוכל להתפעל מהיופי. לרגע אפילו חששתי שאם הנחש ישתחרר מהאחיזת הנשר הוא ינחת לי ישר על המצח. 

נהנתי מאוד באום ביץ. נהנתי מהקרבה לים, מהשקיעות המדהימות, מהאוכל הטעים, מהנופים והטיולים באיזור, מהפשטות והרוגע ומהקסמים הקטנים שקורים במהלך כל יום. אם יש לך זמן מוגבל להעביר בהודו
הקסומה, אני ממליצה לך ללא ספק לבקר בחתיכת גן עדן המדהימה הזאת.