התחלתי לתכנן את המסע שלי לדרום אמריקה לפני שלוש שנים, אבל לאחרונה החלטתי לשנות את התוכניות שלי. אני לא אשקר לך, זאת הייתה החלטה קשה, אבל נזכרתי שהחלום שלי קצת שונה, אפילו גדול יותר מהטיול הזה, אשר היה אמור להיות הנקודת התחלה של המסע שלי כנוודית.
התובנה הזאת הגיע אלי בזמן המושלם, חודש לפני שאני מתחילה.
ידעתי שאני רוצה להיות נוודית כבר בגיל 14 ומאז חיכיתי לסיים את כל המסגרות שהייתי מחויבת אליהם ולהתחיל את המסע שלי. כאשר הייתי בצבא (המסגרת האחרונה שלי) חיפשתי מקום להתחיל בו, ידעתי שאני לא אוכל להשאיר את הכלבה שלי מאחור, בגלל שאני אעדר לכל שארית חיה.
תיארתי לעצמי שהדרך הקלה ביותר לטייל עם כלב היא בעזרת רכב אשר יהפוך לבית על גלגלים. דרך זאת של שיטוט תמיד משכה אותי ודרום אמריקה נראתה לי כמו המקום הכי מעניין להתחיל בו.
במשך הזמן הזה הרבה דברים השתנו, כולל אני.
המסע שלי מצא כל הזמן דרך להתרחק מהתאריכים שתכננתי לצאת בהם. כתוצאה מזה, התחלתי לחשוב שאולי הגיע הזמן לשנות תוכניות, אבל לא יכולתי לראות שום אופציה שסיפקה אותי.
המשפחה שלי ניסתה להציע לי לטוס לאוסטרליה או ניו זילנד אבל לא אוכל לקחת את כלבתי לשם אז זאת לא היית אופציה. לאחר מכן שקלתי להחליף את הסדר ולהתחיל את חווית חיי הוואן שלי באירופה ואז באמריקה אבל זה לא עמד בדרישות שלי בגלל שאם אתחיל עכשיו באירופה זה יהיה בחורף וזה לא אידיאלי עבורי.
לבסוף זה הכה בי, להתחיל את חיי כנוודית חשוב יותר מאשר המקום בו אתחיל, אני הולכת להיות בכל מקום אז אני יכולה לעשות כל מה שארצה.
ידעתי שאני לא יכולה לחכות יותר אז הזמנתי כרטיס טיסה לגואה, הודו, במטרה לבלות שם עד האביב ואז לחזור לאסוף את הכלבה שלי ולהתחיל לשוטט באירופה.
אחרי שחוויתי את כל השינויים האלה בחודשים האחרונים, אני יודעת שאני יכולה להמשיך לתכנן אבל שזה לגמרי בסדר אם התוכניות שלי השתנו. הכל תמיד בסדר ואני כל הזמן במקום הנכון בזמן הנכון. החיים מלאים בהפתעות ועל מנת לחוות אותם בשלמותם אנחנו צריכים ללכת עם הזרם ולעקוב אחרי החלומות וההתרגשויות שלנו.
2 תגובות
אני אמנם לא נוודת אבל מאוד מזדהה איתך. לפעמים אנחנו מתכננים בפרטי פרטים כל חלק באיזה הרפתקאה שאנחנו עתידים לצאת אליה, שאנחנו מפספסים את הסיבה שמלכתחילה החלטנו לצאת אליה.
בטוחה שאיפה שלא תהיי, תחווי דברים מטורפים ומעניינים.
תודה רבה רומי! (: