פעילויות עם חיות בר בשבי

ביום חמישי שעבר (3.3) התקיים יום חיות הבר הבינלאומי. בעבר כתבתי כבר על חשיבותם של החיות האלה בטבע ואיך הן תורמות למאזן האקולוגי החיוני שלנו. הפעם רציתי לכתוב על פעילויות עם חיות הבר שבשבי. כבר כמה שנים שאני לא מבקרת בגני חיות בגלל שלדעתי לכל חיה באשר היא מגיע להיות חופשיה. אך לאחרונה התעוררו אצלי תהיות ומחלוקות בנושא.

ראיתי סדרה על צלם המנסה לתפוס כמה שיותר תמונות של מינים שונים של חיות וליצור תיבת נוח מצולמת. ישנם מינים אשר נכחדו מהטבע והזכר היחידי שנשאר מהם הוא בגני חיות. זה עצוב ונוראי אבל לא בטוח שנותר לנו הרבה ברירות. בעשרות שנים האחרונות איבדנו יותר מ60% מחיות הבר. ברגע שמן נכחד אין לנו אופציה להחיות אותו מחדש אבל שימורם בגני החיות יכולות לעזור לנו. לאחרונה ראיתי מחקר שמסביר איך הצליחו לשמר שני זני ציפורים שהיו בסכנת הכחדה בעזרת תפיסת הפרטים אחרונים שלהם, הרבעתם ולבסוף כשמספרם גדל הצליחו להחזירם לטבע.

בנוסף ישנם גני חיות שמפעילים בתי חולים לחיות בר וללא מימונו של הגן חיות, הבית חולים לא היה קיים. מעבר לזה ישנם גני חיות המאכלסות חיות שנפצעו בטבע ואינם יכולות לשוב אליו או חיות שנולדו בשבי ולא ידעו להסתדר בכוחות עצמם. יש גם גני חיות ששינו את הקונספט שבהן החיות חיות בכלוב ואילו המבקרים נכנסים בתוך מכוניות ממוגנות. כמובן יש גם את שמורות הטבע שעושות קודש, מגנות על מרחב המחייה של החיות, מבצעות אכיפה נגד צייד, משמרות את הטבע בשמורה ומטפלות בחיות שצריכות עזרה. 

מעבר לגני החיות ישנו מגוון רחב של פעילויות עם חיות הבר.

קרקסי חיות ואטרקציות לצילום עם חיות מסוממות ללא ספק גורמות נזק לחיות ומתעללות בהם. תנאי המחייה גרועים, דרך אילוף החיות הוא מתחת לכל ביקורת ולרוב מתבצע נגדן אלימות רבה. המודעות לדברים האלה לא גבוהה והרצון לחלוק רגע עם חיית בר מסוכנת מעוורת אותנו. אנחנו רוצים לחוות חוויות מיוחדות ושוכחים או לא יודעים במה כרוך החוויה הזאת.

אך גם כשהחוויה שאנחנו רוצים מגיעה ממקום טוב, כמו להתנדב במקלט לשיקום חיות בר, היא לא תמיד חיובית כמו שנדמה לנו. מקלטי חיות שמטרתם להציל ולטפל בחיות פצועות לרוב עושות עבודה מקודשת. אך גם בתחום הזה ישנם נוכלים אשר פותחים מקלטים לצורך מטרות רווח. מקלטים אשר מספרים שהם עוזרים לחיות אך למעשה כלאו אותם ללא סיבה מוצדקת והפכו את המקלט לאטרקציה תיירותית. כשבוחרים מקום התנדבות יש לבדוק היטב את המקלט, מטרותיו והשיגו.

בנוסף לפעילויות האלה יש פעילויות המטפחות את יצריהם של החיות וקיימות כבר אלפי שנים כמו מזחלות כלבים וציד עם עופות דורסים.

כאן האדם נעזר ביצריו של החיה ועובד איתה ביחד. כאן זה כבר נהיה ממש מבלבל. כלבי המזחלות הם כלבים שלפני מאות שנים נוצרו למען המטרה הזאת. הם נהנים מהעבודה, הם מותאמים לתנאי המחייה והם חדורי מוטיבציה לביצוע המלאכה שהם למדו. הצורך לשרת את האדם ולעבוד בחברתו טבוע בנפשם. לכל גזע יש יצר מסוים, תפקיד שעושה אותו מאושר וכך גם עם מזחלות הכלבים.

הבעיה מתחילה בסדר גודל של הארגון. כאשר המטרה היחידה של הארגון הוא למטרות רווח, ישנם מקרים בהן הכלבים חיים בתנאי מחייה ירודים. הם עובדים מעבר לשעות המומלצות, רצים למרחקים ארוכים, מאוכלסים בכלובים לא מותאמים וחווים חוסר ביחס אישי ובחיי להקה.

לעומת הכלבים שנוצרו לפעילויות כאלה ואחרות, העופות הדורסים צדים ללא קשר לאדם.

אך הפעילות עם עופות דורסים קיימת כבר אלפי שנים (למעלה מ4000) וניתן לראות את הפעילויות האלה בתרבויות רבות ומגוונות מסביב לכדור הארץ. הפעילויות כוללת ציד אך גם הטסה למטרות תצוגה והנאה. ברוב המדינות תחום זה מפוקח וישנם חוקים רבים. אסור ללכוד ציפורים מהטבע כולל את ביציהם ויש צורך בהתלמדות ארוכה והוצאת רישיון.

לטפל בעופות דורסים זה עסק לא קל.

בהתמחות מלמדים איך לטפל בציפורים אלו ואיך לגדל אותם נכון. יצא לי להתנסות בתעופה עם עופות דורסים. כשהגעתי למתחם רגשות מעורבים. כאשר מנקים את הכלובים שלהם, קושרים אותם בדשא. המחזה גרם לי לפקפק בפעילות אך למדתי שבטבע כאשר הציפורים לא צדות הן לרוב יושבות תקופה ארוכה ללא מעש. הן גם קשורות רק לפרקי זמן קצרים. מעבר לזה כאשר הן בפעילות הן משוחררות, עפות ושבות לתגמול מזון. לא יצא לי לראות, אך במחקר בנושא נתקלתי בכך שלפעמים מכסים את עיני הציפורים עם ברדס על מנת לשמור עליהן רגועות. ציפורים אלו חושבות שונה מאיתנו וכאשר הן לא רואות סכנה, מבחינתם היא לא קיימת.

הופתעתי לגלות שהציפורים הללו חיות הרבה יותר שנים בשבי מאשר בטבע.

רוב העופות הדורסים בטבע לא זוכים לשרוד את השנה הראשונה. בטבע הן חיות לרוב בן 7-10 שנים ויש זנים שגם חיים הרבה פחות שנים מכך. במתחם שביקרתי בו ראיתי נשר שחגג 45 שנות חיים ובזים שהגיעו לגיל מופלג של 30. חלקם הוצלו וקיבלו טיפול ואינן יכולות לשוב לטבע אך רובן נולדו בשבי ואינן מסוגלות לחיות בכוחות עצמם. אך בחלק מהמקומות אכן משחררים בחזרה לטבע ציפורים אשר מאומנות היטב ויכולות להסתדר בטבע לבדן.

גם כאן כמו עם כלבי המזחלות כאשר הציפורים אינם מטופלות או לא מטופלות לפי הכללים יכול להיווצר נזק לציפור אך לרוב זה לא כך, במיוחד שישנו פיקוח רב בתחום כדי למנוע התעללות. כאשר אנחנו בוחרים לקחת חלק בפעילות עם בעלי חיים חשוב לבדוק ולבחון את החווה המארחת. זה נושא מאוד מבלבל בעיקר בגלל הרצון לחוות חוויות יוצאות דופן ובגלל שזה קיים בהישג יד. אני חושבת שיש המון תחומים אפורים ושיש לבחור את המקומות אשר פועלות כראוי ולא משמשות רק כמתקן לאטרקציה תיירותית.

אם כבר בחרנו בפעילות הכוללת בעלי חיים חשוב לבדוק לפני ההגעה שלא נוצר לבעלי החיים האלה נזק. הכסף של המשתתפים בפעילויות הם אלו שמאפשרות למפעילים להמשיך בכך ועדיף לתמוך במקומות אשר פועלות למען החיות ועוזרות לחיות במצוקה. חשוב לזכור שהחיות הללו לא נועדו על מנת לבדר אותנו וזכותן הטבעית לחיות חיי חופש.

אתם לוקחים חלק בפעילויות עם חיות?