סולו טריפ בסקוטלנד – היעד המושלם לטיול לבד

בסקוטלנד יש איזה שהוא קסם שאופף אותה. היילנדס כה פראיים, מרוחקים, רגועים וחסרי דאגות. כולם נחמדים ומחייכים לעוברי אורח ברחוב. שמיים שמתחלפים בלי הפסקה. יום אפור בקלות יכול להתחלף ליום בהיר. בכל פינה תמצא נהר או מפל או אגם או אפילו את שלושתם ביחד. צליל פכפוך המים עוטף אותך מכל עבר, בשילוב מרחבים אין-סופיים ונופים מתחלפים. תחושת הפראיות של הטבע מורגשת. אפילו המבנים הישנים והטירות מתמזגות עם הנוף הפראי והאגדתי של סקוטלנד. זה מקום מושלם לטייל בו לבד.

טסתי לבד, כי בחרתי לטוס לבד.

יש משהו מיוחד בלהיות לבד לגמרי בארץ זרה, מן קסם כזה באוויר שנותן תחושה שהכל יכול לקרות. נותן הרגשה שכל האופציות פרושות לפנייך ואתה האדון היחידי לעצמך. אפשר לעשות מה שרוצים, מתי שרוצים וכמה שרוצים. כשאתה רק לבדך, התזמון של דברים מדויק וכיפי יותר, שמים יותר לב לפרטים הקטנים ויש לך את ההזדמנות להתמודד עם הכל רק בכוחות עצמך.

יכולתי לראות בבירור איך התדר שבו אני נמצאת מתבטא במציאות שלי ואיך אני היחידה שבעלת השפעה על כך. תזמון הגעת האוטובוסים היה מדויק בשבילי. לא חיכיתי בתורים והגעתי בדיוק בזמן לכל מקום. כשהייתי צריכה להזמין מקומות מראש היה נשאר מקום אחד אחרון ותמיד קיבלתי אותו. עליתי על ארבע טיסות מלאות באנשים ובכל טיסה קיבלתי שורת מושבים לעצמי. כל מחשבה שחשבתי התגשמה במציאות במהירות. הרגשתי ברת מזל, ברת מזל שהקשבתי לעצמי וטסתי לסקוטלנד וברת מזל לחוות את הסינכרוניים שחוויתי ולהכיר את האנשים שהכרתי.

אבל למעשה הדבר שאני הכי מודה עליו זה שלכל מקום שהייתי בו, הרגשתי בבית הרגשתי תחושת שייכות.

אני שמחה שאני מרגישה בבית בכל מקום אליו אני מגיעה. זה מרגיע לדעת שאינני צריכה זמן להתרגל למקום מסויים או להכיל את האווירה. אני פשוט מוצאת את השלווה בכל מקום, במיוחד מוקפת בטבע ובעיקר כשזה מקום חדש ולא מוכר. משהו בהרפתקה מעורר אותי ועוזר לי להתמקם במהירות. בסופו של יום כל אחד מבלה עם עצמו הכי הרבה זמן, חשוב להרגיש בנוח בלבד שלך ולהסתגל לסיטואציות שונות.

באחד המסלולים שעשיתי הרגשתי תחושה שזמן רב לא הרגשתי.

די קשה לבטא אותה במילים אבל היא מסחררת. לרוב הייתי מרגישה אותה כשהייתי ילדה קטנה. לדוגמא כשהייתי מסתכלת לשמיים הייתי מרגישה שאני כל-כך קטנה לעומתם שהם תכף הולכים ליפול עלי. במהלך ההליכה הייתי לבדי באמצע שדה ענק, שמסביבי הרים מרשימים מתנוססים לגבהים, אגמים ומפלים מכל עבר ושמיים שמקושטים בעננים מהפנטים.

ואני? אני כל-כך קטנה אל מול המחזה הזה, אל מול הטבע העוצמתי הזה, לבדי בשממה. אני אל מול הבריאה, עומדת וסופגת את כל הטוב הזה ובטוחה שעוד רגע האדמה הולכת לבלוע אותי או שהשמיים הולכים ליפול עליו כי אני פולשת לשלווה הזאת.

ההפתעה הכי גדולה בטיול היית שדווקא נהנתי לאכול לבד.

האמת כשהייתי רואה אנשים אוכלים לבד, הלב שלי היה מתכווץ, אך בכל זאת כשהתיישבתי לבדי לא הרגשתי רע או מוזר כמו שחשבתי שארגיש. זה היה מרענן, האכילה שלי היית איטית ושלווה יותר. ממש לא מיהרתי להעלם מהמסעדה וגם לא נפגעתי כששאלו אותי שלוש פעמים אם אני מתכוונת לסעוד לבד ואז לקחו את הסכום אקסטרה מהשולחן.

זה כיף ומרענן להיות לבד, כל האופציות פרוסות לפני, כמו עוגת שוקולד ענקית שכולה שלי, כי אני אוכלת לבד. ועוד יתרון משמעותי, אין צורך בפיתוח שיחות חולין בשביל למלא את השקט, יכולתי פשוט להינות ממנו והמרחב שהוא מספק.

הדבר היחידי שהפריע לי היה שהמקומות שביקרתי בהם הוקצבו בזמן.

סגרתי מלונות מראש ככה שאחרי כמה ימים נאלצתי לעזוב את היילנדס ולעבור לעיר בירה. זה לא שלא כיף באדינבורו, היה לי מדהים שם. פשוט הרגשתי שלא מיציתי את ההיילנדס וכנראה שהייתי מאריכה את הזמן שם אם לא הייתי צריכה לעבור למלון הבא.

שמחתי לגלות שאני זוכרת המון רחובות באדינבורו ושאני מתמצאת בה די בקלות. הדבר החשוב ביותר לפי דעתי בטיול לבד בעיר גדולה היא היכולת לשדר שהכל כשורה ושאת יודעת בדיוק לאן את הולכת. כך שתמיד הלכתי בשיא הביטחון גם שלא בדיוק הייתי בטוחה אם ימינה או שמאלה. בזאת אשמח להודות לממציא של ההמצאה הגאונית – גוגל מפס.

למעשה גיליתי בטיול שיש לי יכולות נווט ממש טובות, שאני זוכרת את הפניות שאני עושה או צריכה לעשות, שאני מתמצאת בקלות במרחב ומגיעה ליעד שלי במהירות.

הבעיה היחידה שהיית היא שהחשיך מוקדם אז הרגיש שיש הרבה מה להספיק ולא מספיק שעות של אור-יום.

ללכת לבד בחושך בארץ זרה זה לא תמיד נעים, יש מקומות שזה ממש לא בטוח אבל בסקוטלנד זה הרגיש שונה. כמובן שבעיר בירה יש כל מיני סוגי אנשים כך שזה לא באמת מדע מדויק, אבל בכל אופן לא נתתי לזה לעצור אותי או למנוע ממני לראות את כל מה שרציתי. זאת אחת הסיבות שבחרתי לישון במקום מרכזי כדאי שאהיה קרובה יחסית להכל.

לא סתם בחרתי בסקוטלנד, ידעתי שארגיש בה הכי בנוח והכי בטוחה. לא רק בגלל שכבר הייתי שם לפני כמה שנים אלא גם כי האנשים שם נחמדים. אבל הסיבה העיקרית שבחרתי לחזור היית כי היא פשוט קסומה. היא מעניינת והנופים, אפילו המבנים שבה פשוט גורמים לך להתפעל ללא הפסקה.

האמת שזה הרגיש לי כל-כך טבעי ורגיל לטייל לבד שבדרך חזרה לארץ תהיתי לעצמי איך אחזור לטייל עם אנשים נוספים. יש בזה משהו מעצים ששום חוויה אחרת לא יכולה להעניק לך. היא עוזרת לך ללמוד יותר על עצמך וגורמת לך להתמודד עם דברים לגמרי לבדך. אני ממליצה לך לנסות את זה לטייל לבד לפחות פעם אחת בחיים. 

מוזמנים לקרוא עוד על החוויות שלי מסקוטלנד כאן