פלסטיק לנצח – לאן הולך הפלסטיק?

זיהום הפלסטיק משפיע עלינו רבות ומסכן את עתידינו על כדור הארץ. הפלסטיק מקיף אותנו בכל מקום והפך להיות חלק משגרת החיים של רבים. אנשים משתמשים בפלסטיק בקלות ראש מכיוון שהמוצר זול וזמין אך הוא הרסני ואימתני. לפלסטיק לוקח זמן רב להתכלות, בערך אלף שנים, כך שכל פלסטיק שאי פעם הוצר עדיין נמצא בכדור הארץ. למעשה גם כאשר הפלסטיק נעלם הוא משאיר אחריו מיקרו פלסטיק שכנראה יישאר פה לנצח. כבר בתהליך הייצור, הפלסטיק גורם לנזק סביבתי מכיוון שבתהליך זה נפלטים לאטמוספרה גזי חממה המזרזים את ההתחממות הגלובלית.

ישנתם כמה דרכי התנהלות בפסולת הנצחית הזאת.

רוב המדינות מטמינות את הפלסטיק יחד עם שאר הפסולת באדמה. הבעיה היא שמקומות ההטמנה קטנים וייצור הזבל שלנו גדל. אך הבעיה האמיתית מתחילה כאשר הגשם יורד מעל אזורי הטמנה. המים שעושים את דרכם למי התהום סופחים אליהם מולקולות רעילות הנמצאות בפלסטיק, אשר מזהמות את מקורות המים שלנו ופוגעות בסביבה.

ניתן לחשוב שהפתרון הפשוט הוא לשרוף את הפלסטיק. אך כל מדינה מתוקנת אינה תסכים לעשות דבר שכזה מכיוון שבתהליך השריפה נוצר זיהום אווירי וגזים רעילים משתחררים לאוויר.

הפתרון האידיאלי הוא מחזור הפלסטיק, אך רק 9 אחוז מפסולת הפלסטיק ממוחזרת. תהליך המחזור הוא תהליך יקר ואינו ניתן למיון אוטומטי כך שזה תלוי בעיקר בצרכנים ובחינוך מקדים. אבל גם כאשר הצורכים מפרידים ישנם סוגי פלסטיק רבים אשר אין מקום שימחזר אותם. לדוגמא בישראל לא ניתן למחזר כלים חד פעמיים.

לצערנו ישנו זבל רב אשר לא מוצא את דרכו לפח, לפעמים גם כאשר הוא נמצא בפח זורקים אותו ישירות לים כי אין מקום אחר לקחת אותו אליו. למעשה כל פלסטיק שלא נמצא בפח יגיע בסופו לים. האוקיינוסים מכסים כ70 אחוז מכדור הארץ. אם לפלסטיק לוקח אלף שנים להתכלות זה בלתי נמנע שהרוח תסחוב את הפלסטיק לים.

כאשר הפלסטיק שט במי הים, הוא מפזר מיקרו פלסטיק אשר דגים קטנים אוכלים. הדגים הקטנים נאכלים על ידי דגים גדולים יותר כמו דגי טונה, ולבסוף מגיעים גם לקיבתנו. מעבר לכך, יצורים רבים אחרים נוטים לחשוב שהפלסטיק הוא מזון בגלל צבעו. יצורים אלה מרגישים שבעים למרות שהם לא מכיוון שהפלסטיק סותם להם את הקיבה וכתוצאה מזה הם מתים מרעב. ישנם יצורים אשר מתים מחנק, כאלה שנתקעים בתוך מוצר פלסטיק או שמוצר פלסטיק חוסם את פיהם.

אתם יכולים להגיד שזה רחוק ממכם ולא מעניין אפילו שזה בתוך הקיבה שלכם, אבל הים שומר על החיים ביבשה. ללא מאזן אקולוגי תקין בים, החיים ביבשה אינם יכולים להתקיים.  

למעשה אין לנו מקום לזבל נוסף, במיוחד לכזה שלא מתכלה.

מעבר לפגיעה במקורות מי התהום שלנו להטמנת זבל יש שטחים מוקצבים והשימוש היום יומי שלנו בפלסטיק. ייצור הזבל בממוצע לאדם עומד על 2.5 ק”ג ביום. אנו צריכים להתחיל לאמץ לאורח חיינו מודעות של אפס פסולת. להשתמש במוצרים יותר מפעם אחת, להעביר הלאה במקום לזרוק, לצרוך פחות ולהשתמש במה שכבר קיים אצלנו. מומלץ לצרוך עם פחות אריזות ובעזרת שימוש בשקיות רב פעמיות וצנצנות, בנוסף ניתן לזרוק את הזבל האורגני שלנו לקומפוסט גינתי או שכונתי. ישנם עוד דברים רבים שיעזרו לך לצמצם את הזבל שלך ואפרסם עליהם בהמשך. בינתיים אתה יכול להסתכל על איך לעזור בבעיית הפלסטיק שלנו, כאן.

כאשר ייצור הזבל שלנו יהיה קטן יותר כך גם בעיותינו התקטנו, עשו מאמצים למחזר את המוצרים אשר ניתנים למחזור, הפחיתו את הצריכה שלכם והעבירו דברים הלאה. כדור הארץ שלנו טובע בזבל והגיע הזמן לעשות משהו לגבי זה, למען עתידינו, עתיד ילדינו, עתיד כדור הארץ וכלל היצורים החיים.